<h1>רבינו ירוחם ני"ג ח"ב</h1>
<h2>דף כט:</h2>
היוצא לדרך חייב להתפלל תפלת הדרך ומתפלל אותה מעומד כלומר לא מהלך וישתף עמו צבור כלומר שאומרה בלשון רבי' אם ירצה וכך יתפלל יהי רצון מלפניך יי' אלדי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ותחזירני אל ביתי לשלו' בא"י שומע תפלה. ועד כמה עד פרסה כך פשוט בברכות. פי' בה"ג פרסה כלומר שיש לו ללכת פרסה אומרה ובפחות מפרסה אינו אומרה. ויש מי שפי' כי תוך פרסה ראשונה אומר' ואם הלך כבר יותר מפרסה אינו אומרה וראשון נראה עקר.
<h2>דף מג:</h2>
הרואה אילנות בנץ שלהם כגון בימי ניסן מברך בא"י אמ"ה שלא חסר מעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות מהן בני אדם כך פשוט בברכות.
<h2>דף נד.</h2>
בכל מקום שאומר ברכה שצריך לברך בכל אלו מברכת הראיה צריך לברך בשם ומלכו' ולומר בא"י אמ"ה בכל ברכה מהן ואף על פי שלא אכתו' הברכה כי אם בקוצר דע כי בכלן צריך שם ומלכו' וכן בירושלמי וכן כתב הר"ם בתשוב'. בכל מקום שאומר בברכת הראיה הרואה דבר פלוני אינו רוצה לומר שיברך כל זמן וזמן בכל יום ויום שיראה אותו דבר אלא מל' יום לל' יום כדאמרינ' הרואה חבירו אחר שלשים יום וכו' וכדאמרי' הרואה את הים הגדול לפרקים ואמרי' מאי לפרקים א' לשלשים יום וכן בירושלמי וכן כתב רבינו מאיר בתשובה. פי' זולתי באותן המקומות שפירשתי מתי מברך. הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל אומר שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה. ועוד פשוט נס של יחיד הוא בעצמו מברך שעשה לי נס במקום זה ואין בגמרא דידן שיברך בנו אלא הוא בעצמו ורי"ף ובה"ג כתבו לפי גרסתם שבנו ובן בנו מברך כמו הוא בעצמו. ובירושלמי שמברך אדם על ניסי אביו ורבו אם היה מסויי' כגון יואב בן צרויה וחביריו ואדם שנתקדש בו שם שמים כגון דניאל וחבריו מברך כל אדם על נס שלהם כך פשוט בירושלמי. ועוד בירושלמי נס של שבטים כלומר של כל שבט ושבט למ"ד כל שבט ושבט איקרי קהל צריך לברך שהוא נס של רבים ולמ"ד לא איקרי קהל אלא כל השבטים אינו מברך. ועוד מוכח בברכות דיחיד שנעשו לו נסים רבים בכמה מקומות כשהגיע לאחד מהמקומות כולל כל שאר הנסים עם זה ואומ' שעשה לי נס במקו' הזה ובמקום פלוני ופלו' וכן בהגיעו לשום אחד משאר המקומות מזכיר תחלה בברכתו אותו המקום שעומד וכולל באותה ברכה ומזכיר כל המקומות האחרי' וכן כתבו בתוס'. הרואה מעברות הירדן או נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון או אבן שבקש עוג לזרוק על ישראל או אבן שישב משה במלחמת עמלק וחומ' יריחו שנבלעה במקומה חייב ליתן שבח והודאה לשם. והרואה אשת לוט מברך שתים עליה מברך ברוך דיין האמת ועל לוט מברך ברוך זוכר הצדיקים כך פשוט בברכות.
הרואה מקום שנעקרה ממנו ע"ז אומר ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו כך פשוט בברכות. ובירושלמי דוקא בארץ ישראל אבל במקום אחר אומר שעקר ע"ז מן המקום הזה.
<h2>דף נד:</h2>
ועוד פשוט כי הולכי מדברו' כשבאין לעיר צריכין להודות ולברך בא"י הגומל לחייבים טובות ודינו מפורש לפני' בדין ד' צריכין להודות ובאשכנז לא נהגו לברך הגומל מעיר לעיר כי דוקא ברכת הדרך צריך להולך מעיר לעיר ועל זה אמרו בירושלמי כל הדרכים בחזקת סכנה אבל לברך הגומל בספר תורה דוקא להולכי מדברות ולא כן עמא דבר.
ארבעה צריכין להודות ואלו הן. יורדי הים והולכי מדברות וחולה שנתרפא וחבוש שיצא מבית האסורים מברך בא"י אמ"ה הגומל לחייבים טובות אשר גמלני כל טוב. וצריך להודות בי' וב' מהם תלמידים כך פשוט בברכות. ורי"ף לא הביא ב' תלמידים אלא בי'. ונהגו לברך אותה בס"ת כשעולה לקרו' בתורה וכתבו בעלי התוס' דדוקא חולה שנפל למטה אבל חש בראשו או במעיו לא. ובעל הערוך פי' אפילו חש בראשו או במעיו צריך להודות. ומי שהיה חולה ונתרפא ובאו לראותו ויאמרו לו בריך רחמנא מלכא דעלמא דיהבך לן ולא יהבך לעפרא נפטר מלומר הגומל ודוקא שהיו עשר. ודוקא שהזכירו שם ומלכות כגון רחמנ' מלכא ודוקא שעונה הוא אחריהם אמן.
<h2>דף נה:</h2>
הרואה חלום ונפשו עגומה יעשה הטבה בפני ג' אוהבים אותו ויאמר חלמא טבא חזאי ויאמרו הם לו חלמא טבא חזית טבא הוא וטב' להוי רחמנ' לישוייה לטב שבעא זימני' יגזרון עליה מן שמיא דלהוי טבא טבא הוא וטבא ליהוי ויאמרו לו אחר כך ג' הפוכות וג' פדויות וג' שלומות. ג' הפוכות הם הפכת מספדי וגו' אז תשמח בתולה וגומ' ולא אבה יי' וגומר שלשה פדויות הם פדה בשלום נפשי וגו' ופדויי יי' ישובון וגומר ויאמר העם אל שאול היונתן ימות וגו' וג' שלומות הן בורא ניב שפתים וגו' ורוח לבשה את עמשאי וגומ' ואמרתם כה לחי וגו'. הרואה חלום ואינו יודע אם טוב ואם רע יקום לפני כהנים בברכת כהנים ויאמר רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי ואיני יודע מהו בין שחלמתי אני לעצמי בין שחלמו לי אחרי' אם הם טובי' חזקם ואמצם ויתקיימו כחלומותיו של יוסף הצדיק ואם צריכין רפואה רפאם כמי מרה ע"י משה רבי' ע"ה וכמי יריחו ע"י אלישע וכצרעת מרים וכצרעת נעמן וכחליו של חזקיהו וכמו שהפכ' קללת בלעם הרשע מקללה לברכה כן תהפוך לי כל חלומותי לטובה ויהיו לשלום. ויכוין שישלים עם הכהנים ויאמרו כל הקהל אמן וכשיחזירו הכהנים פניהם אומר השוכן בגבורות שלום שים שלום עלינו כך פשוט בברכות. ועוד פשוט בשבת יפה תענית לחלום כאש בנעורת ובו ביום ואפילו בשבת.
<h2>דף נז:</h2>
ועוד פשוט הרואה מרקוליס אומר ברוך שהוא ארך אפים לעוברי רצונו. הרואה בבל הרשעה מברך ה' ברכות על בבל ברו' שהחריב בבל הרשע'. על ביתו של נבוכדניצר שהחריב ביתו של נבוכדנאצר הרשע. ועל גוב אריות ועל כבשן האש שעשה נס לצדיקים במקום הזה. ועל מקום שנוטלין ממנו עפר ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים כך פשוט בברכות. פרש"י מקו' יש בבבל שאין בהמה יוצאה משם אם אין נותנין עליה עפר מן המקום ההוא והוא סימן השמד וקללותיה של בבל. וביסוד מורי ה"ר יצחק ראיתי שנוטלין משם עפר לטיט בנייני המקום וסוף סוף אותו מקום אין בו ישוב ולא זרע ולא נטיעה עכ"ל פרש"י.
<h2>דף נח.</h2>
הרואה אכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים. פי' ס' רבוא ושל אומות העולם אומר בושה אמכם חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה. חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו. וחכמי אומות העולם אומ' שחלק מחכמתו לבשר ודם. הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליריאיו. מלכי אומות העולם שחלק מכבודו לבשר ודם. הרואה חבירו לאחר שלשים יום אומר שהחיינו. לאחר י"ב חדש מחייה המתים. פי' חבירו שחביב עליו ושמח בראייתו.
<h2>דף נח:</h2>
הרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך משיב בגבול אלמנה. בחרבנן ברו' דיין האמת. בתי אומות בישובן אומר בית גאים יסח יי' בחרבנן אל נקמות יי'. הרואה קברי ישראל אומר ברוך אשר יצר אתכם בדין והחיה אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין והמית אתכם בדין ועתיד להחיותכם בדין ויודע מספר כלכם בא"י מחיה המתים. וקברי אומות העולם אומר בושה אמכם וגו' כך פשוט הרואה כושי וגיחור וקפח ולוקן וננס ופאתי הראש והדרקינוס אומר ברוך משנה הבריות וחגר וסומא וקטע ומוכה שחין ובוהקן ברוך דיין האמת. ואם ממעי אמן הן ברוך משנה הבריות. בריות טובות ואילנות טובות שככה לו בעולמו כך פשוט. פי' כושי שחור הרבה. גיחור אדום הרבה רושו' בלע'. קפח כגון שבטנו גדול. פאתי הראש כל ששערותיו דבוקות זו בזו. לוקן לבן ביותר. הדרקינוס פיו עקום. וכתב הראב"ד על אותם שאמרנו שמברך עליהם דיין האמת זהו בפעם ראשונה שראהו שהוא חדוש לו ודוקא ממי שמצטער עליו דומיא דרואה אילנות טובות שהוא נהנה מהן כלומר ישראל אבל כשרואה גוי אינו מברך אדרבא שמחה היא לו וכן על בריות טובות ואילנות טובות אינו מברך אלא בפעם ראשונה שרואהו אלא אם כן ראה יותר נאי' מהם. זיקין וזוועות ברקי' ורעמי' ורוחו' חזקו' אומ' שני ברכו' ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם וברוך עושה בראשית.
<h2>דף נט.</h2>
על ההרי' והגבעות וימים ונהרות ברוך עושה בראשית ולא יותר. וים הגדול שעשה את הים הגדול ודוקא שרואהו לפרקים והוא א' לל' יום פי' וכן בכל הרוא' שכתבתי דוקא לל' יום כמו שכתבתי למעלה. זיקין פירוש כוכבא דשביט כלומר ככב שנראה כמדלג. הרואה הקשת אומר ברוך זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו כך פשוט ובירושלמי על הברקין אם בטורדין פירו' שלא נתפזרו הברקין בנתים די לברך פעם אחד ואם במפסיקין מברך על כל פעם ופעם. היה יושב בבית הכסא אם יכול לצאת ולבר' תוך כדי דבור יצא ואם לאו לא יצא. היה יושב בתוך מגדל של עצים יעשה כמו מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך ואם לבו רואה הערוה אסור ע"כ בירושלמי.
<h2>דף נט:</h2>
ועוד פשוט בברכות הרואה חמה בתקופת' פי' מכ"ח שנים לכ"ח שנים ולבנה בטהרתה ככבים ומזלו' למשמרותם ובעתם אומר ברוך עושה בראשית ולבנה בחדושה כתבתיו בר"ח. ולבנה בטהרתה כתב הרמ"בם כשתחזור לתחלת מזל טלה בתחלת החדש ולא נוטה לא לצפו' לא לדרום וכן כשירא' מזל טלה ועולה בקצה המזרח על כל אלו אומר ברוך עושה בראשית. והרבי יהונתן כתב ומזלות בעתם נודע לחכמי הככבים זמני הככבים מתי חוזרים למקום שהיו שם בשעת בריאת העולם. וחמה בתקופתה פירוש הרבי ישעיה מקום שהיא חוזרת שם לתחלת התקופה והיא שעת תליית המאורו' מאז התחלה למקוף ולשמש פירוש דבר ידוע שלסוף מחזור כ"ח תקופת ניסן חוזרת למקום שהיתה שם בתחלת ברייתה והיא לעולם בליל ד' ולמחר בבקר כשרואה החמה מברך עושה בראשית כי התקופ' מתאחרת מחבירתה ז' שעות ומחצה והוא ל' שעות לד' תקופות הרי יום ורביע לשנה הרי ה' ימים לד' שנים הרי שאין תקופ' ניסן נופלת בתחלת הלילה אלא לסוף ד' שנים והוא מחזור קטן ולפי זה ז' מחזורים קטנים במחזור גדול שהוא כ"ח שנים. ותמצא שאינה באה תקופת ניסן תחלת ליל ד' כמו בבריאת העולם אלא לסו' כ"ח שנים ובראש כל מחזור קטן לתחלת הלילה ובראש כל מחזו' גדול לתחלת ליל ד' שהיא תקופה הראשונה ונקל להבין זה. על בשורות טובות ועל הגשמים ברו' הטוב והמטיב זה הכלל על שלו שהחיינו כלומר שהטובה היא שלו לבדו כגון בית חדש וכלים חדשים ועל טובה שהיא שלו ושל חבירו כגון גשמי' הטוב והמטיב כך פשוט, וכתב לפי גרסתו דוקא שיש לו קרקע ויש לו שותף אבל אם יש לו קרקע ואין לו שותף מברך על הגשמים שהחיינו. ולפי גירסת התוס' אפילו אין לו שותף מברך הטוב והמטיב שא"א שלא יהנו שכניו בגשמים. ועוד פשוט ואם אין לו קרקע כלל מברך על הגשמים מודים אנחנו לך יי' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ואלו פינו מלא וכו' עד הן הם יודו ויברכו וחותם ברוך רוב ההודאו' ואל ההודאות ופשוט בתעניו'. מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה דהיינו הטפות היורדות יצאו לקראתן טפו' שירדו כבר לארץ. ועוד פשוט הברכ' שכתבתי. בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר שהחיינו אפילו קנה כיוצא בהן או שיש לו כיוצא בהן כך פשוט י"מ דוקא כלים חשובין דומיא דבית אבל דבר קטן כגון מנעלין או חלוק לב' וכיוצא בהן אין צריך לברך. והרא"ש כתב נראה לי כי הכל לפי מה שהוא אדם כי יש אדם שאפי' דבר גדול אינו חשוב בעיניו לברך עליו ויש אדם שדבר גדול בעיניו חלוק ומנעלין וצריך לברך. ובירושלמי דלאו דוקא חדשים אלא אפילו ישנים חדשים הם לו. נתנו לו במתנה אומר הטוב והמטיב וכשלובשן אומר ברוך מלביש ערומים פי' ואף על גב דהטוב והמטיב הוא כשיש הנאה לאחרים עמו כמו שכתבתי למעלה הכא נמי במתנה יש לנותן הנאה עמו שמזכהו שעושה מצוה אם המקבל עני. ונראה מהירושלמי שצריך לברך שהחיינו בשעת קנייה אפי' לא נשתמש בו כי כבר שמח בקנייה.
הרואה פרי חדש כתב רש"י שאומר שהחיינו אבל העולם לא נהגו כן אלא בשעה שאוכלו אז מברך כמו עשיית סוכה ולולב שקובעין זמן בשעת הקדוש.
<h2>דף ס.</h2>
ועל שמועות רעות אומר ברוך דיין האמת. שמע שמת אביו ויורשו אם יש לו אחים בתחלה מברך דיין האמת ולבסוף הטוב והמטיב ואם אין לו אחי' שיירשו עמו מברך לבסוף שהחיינו. שמע שילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב שיש גם כן טוב לאשתו ואפילו שמע אותו בעיר אחרת שאינו עם אשתו בעיר. מברך על הרעה מעין על הטובה כגון שבא שטף מים על ארצו שעושה לו עתה רעה ולבסוף טובה שמעלה שרטון שמשמנת הקרקע. וכמו כן מברך על הטוב' מעין הרעה כגון שמצא מציאה שאלו ישמע המלך יקח שאר ממונו בעלילת זה מכל מקום עכשיו טובה היא לו. צועק לשעבר הרי זו תפלת שוא כגון אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר ודוקא בתוך מ' יום מועילה התפלה דשמא הזריעו שניה' יחד ומועילה התפלה להיו' זכר שאם לא הזריעו יחד תפלת שוא היא כי בהזרעה תלוי כדאמרינן אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, או מי שבא בדרך ושמע קול צווחה בעיר ומתפלל שלא תהי' בביתו הרי זו תפלת שוא וכגון ההולך למוד גרנו אומר יהי רצון שתשלח ברכה בכרי הזה. מדד ובירך הרי זו תפלת שוא שאין ברכה מצויה בדבר המדוד ולא בדבר המנוי כך פשוט. נכנס לכרך מברך שתי ברכות בכניסה ושתי' ביציאה בכניסה אומר יהי רצון מלפניך יי' אלדי ואלדי אבותי שתכניסני לכרך זה לשלום. נכנס בשלום אומר מודה אני לפניך יי' אלדי ואלדי אבותי שהכנסתני לכרך זה לשלום וביציאה אומר יהי רצון וכו' שתוציאני בשלו' יצא בשלום מודה לשם שהוציאו בשלום ואומר כשם שהוצאתני בשלו' כך תוליכני לשלום ותסמיכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך כך פשוט כשיכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך יי' אלדי שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא חנם אתה וכשעומד מן ההקזה אומר ברוך רופא חנם כך פשוט.
עם הכל רוחץ אדם חוץ מעם אביו וחמיו ובעל חמותו כך פשוט בפסחים נכנס למרח' אומר יהי רצו' מלפניך יי' אלדי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מן האור הזה ומכיוצא בו לעתיד לבא וכשיוצא מן המרחץ אומר ברוך שהצילני מן האור הזה. מקום שבני אדם עומדין לבושים יש שם שאלת שלום ואפי' במקום שמקצתן עומדין ערומין ומקצתן עומדין לבושי' מקום שבני אדם עומדין ערומים אין שם שאלת שלום כך פשוט בשבת. ועוד פשוט בברכות מותר לומר נאמן בבית המרחץ או להזכיר אמונה שאינו שם ואף על גב דכתיב אל אמונה האל הנאמן אלהא מהימנא כי נאמן אינו שם ולפי' אסור ליתן שלום בבית המרחץ כי שלום שמו של הב"ה שנ' ויקרא לו יי' שלום פי' כי בבית המרחץ ג' בתים. הפנימי עומדין שם ערומין להשתטף ולהזיע. אמצעי יוצא בו ערו' ולובש מיד. חיצון עומדין שם לבושי' ונחין שם מיגיעת המרחץ. ועוד פשוט בשבת כי בבית המרחץ דברי' של קדש אסור לאמרם בלשון חול ודברי' של חול מותר לאמרם בלשון קדש ולהפרי' אדם מאיסור אפילו בלשון קדש יכול לאומרו ובכל מקו' מותר להרהר בד"ת חוץ מבית הכסא ובית המרחץ.
<h2>דף ס:</h2>
חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ואומ' ברוך דיין האמת כי כל דעבדין מן שמיא לטב כך פשוט. נכנס לישן על מטתו אומר אחר שקרא ק"ש בא"י אמ"ה המפיל שינה על עיני ותנומה על עפעפי יהי רצון מלפניך יי' אלדי ואלדי אבותי שתשכיבני לשלום ותעמידני לחיים ולשלום ואל יבהילוני חלומות רעים והרהורים רעים ותהא מטתי שלימה לפניך והאירה עיני פן אישן המות בא"י המאיר לעולם כלו בכבודו. וכשניעור משנתו אומר אלדי נשמה וגומר עד לפגרים מתים. כששומע קול תרנגול מברך אשר נתן לשכוי בינה ובערבי קורין לתרנגול בינה ואפילו לא שמעו יכול לברך שמודה לשם שעושה כך. וכשלובש או' מלביש ערומים. וכשמניח ידיו על עיניו אומר פוקח עורי'. וכשיושב אומ' מתיר אסורים. וכשזוק' אומ' זוקף כפופי'. וכשיורד לארץ או' רוקע הארץ על המים. וכשנועל מנעליו או' שעשה לי כל צרכי. וכשמהלך אומר המכין מצעדי גבר. וכשחוגר חגורתו אומר אוזר ישראל בגבורה. וכשפושט סודר על ראשו אומר עוטר ישראל בתפארה. וכשרוחץ פניו אומר המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי ויהי רצון מלפניך יי' אלדי ואלדי אבותי שתרגילני וכו' עד גומל חסדים טובים לעמו ישראל. וכל אלו הברכות כגון מלביש ערומים וכיוצא בהן אם אינו נהנה מהן כגון ששוכב על מטתו ערום אינו מברך אותם. כך פשוט ומוכח בברכות ולפי הגמרא נראה שמברכן על הסדר בלא נטילת ידים. ועכשיו נהגו לברך כלן אחר נטילת ידים ופירשתיו בנתיב שלישי בעני' תפלה וקרי' שמע חלק ראשון וברכת נטילת ידים ביארתי בנטילת ידים בעניני המאכל. המאריך בבית הכסא מאריכין לו ימיו ושנותיו כך פשוט בברכות נכנס לבית הכסא אומר התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון תנו כבוד לאלדי ישראל שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני המתינו לי עד שאכנס ואצא שזהו דרכן של בני אדם וביציאתו אומר ברכת אשר יצר וכו' עד ומפליא לעשות כך פשוט בברכות וכן בכל פעם שנפנה. הנפנה אל יפנה מזרח ומערב אפילו בחוצה לארץ אלא צפון ודרום ולא יפרע עד שישב. ואין מקנחין בימין אלא בשמאל ואי זהו צנוע הנפנ' בלילה כדרך שהוא נפנה ביום. אחורי הגדר נפנה מיד ובבקעה כל זמן שמתעטש פירוש מלמטה ואין קולו נשמע או שאין חבירו רואה פירועו. עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן סלון החוזר פירוש של קטני' מביא את האד' לידי ירקון כל זה פשוט. ומה שאמרנו שלא יפנה מזרח ומערב כתוב בירושלמי ובלב' שאין שם כותל. ולפי זה בבתי כסאות שלנו שיש להן מחיצות אין להקפיד. אסור לקנח בחרס משום סכנה ומשום כשפים שמזיקי'. היו לפניו צרור וחרס מקנח בחרס ולא בצרור ודוקא בחרס של אגני כלים צרור ועשבים יקנח בעשבין ולא בצרור ודוקא לחים אבל יבשי' לא. ואסור לקנח בדב' שהאור שולט בה דשיניו נושרו' כלומר שיני פי הכרכשא כך פשוט בשבת.
